בס"ד
ט.
דיני סאה בסאה
סעיף זה קשה להבנה מבחינה
רגשית ומעורר התקוממות רבה אצל רוב העם.
למרות זאת, נפסק להלכה
עפ"י כל הפוסקים ואין חולקין עליו.
א) כותב הש"ע: אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון. וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף היוצא בהוצאה, דשמא
יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלווהו. (ש"ע יורה דעה קס"ב ס"א)
ישראל גם אם יחזיר לו בדיוק את אותו בקבוק היין מאותה חברה, או שק תפו"א באותו משקל בדיוק או 100 דולר
ויחזיר לו 100 דולר בחזרה. מכיוון שעלולין להתייקר ונמצא שהחזיר יותר ממה שלווה (הכוונה בארץ ישראל בדולרים שהיו שווים למשל 300 ₪
ויתייקרו
ועכשיו הם שווים 320 ₪.
חשוב להבין שהאיסור ללוות הוא מלכתחילה וגם אם החזיר ולא התייקרו, עדיין עובר על סאה בסאה.
ב) ישנם ארבע אופנים שבהם היה
מותר ללוות סאה בסאה:
א. אם יש ללווה דולר 1 יהיה מותר
ללוות עליו אפילו 1000 דולר. או אם יש לו תפו"א 1 מותר לו ללוות עליו אפילו
שק שלם.
ב. אם המוצר הזה קיים בשוק ויש לו
מחיר קבוע שברור לנו שלא ישתנה, מותר. וזה נקרא – יצא השער. (שו"ע קס"ב
ס"ג)
ג. שיקבעו החוב לפי השווי בזמן ההלוואה. וכך, יחזיר לו את השווי בזמן ההלוואה גם אם יעלה המחיר – מותר. (שם)
ד. דבר מועט שלווה דבר מועט ששויו פחות מכיכר לחם ואין העולם מקפידין. (הרמ"א סימן קס"ב ס"א)
אולם יש לציין שהש"ע לא הבדיל בין דבר מועט להרבה ולכן אולי יש מקום לספרדים ולבני עדות המזרח להחמיר ולהיזהר גם בדבר מועט.
פיתרון
טוב שבזמן ההלוואה יקבעו את מחיר המוצר בזמן ההלוואה
ויתנו ביניהם שאם יעלה המחיר, יחזיר לו בשקלים עפ"י המחיר בזמן ההלוואה. ואם
ישאר המחיר, מותר יהיה לו להחזיר את המוצר.
ואם זהו מוצר כמו שק תפו"א וכדו', יתן לו
תפו"א אחד במתנה וזה נחשב כיש לו ועל זה יתן לו שק שלם רק שיחזיר לו שק באותו
המשקל.