א.
אזהרות חמורות בדיני ריבית:
א) המלווה בריבית כאילו כופר
ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל (בבא מציעא עא)
ב) המלווה בריבית כאילו עבר כל
העבירות שבתורה. (שמות רבה לו-יג)
ג) העובר בריבית יותר ממה שמרוויח
– מפסיד ( ב"מ עה)
ד) העובר בריבית נכסיו מתמוטטין
ואינם עולין לו עוד (ב"מ עא)
ה) המלווה בריבית הרי הוא כשופך
דמים ונענש מידה כנגד מידה (יחזקאל יח יג)
ו) המלווה בריבית ימות ח"ו
ויהיו בניו יתומים (בעל הטורים שמות כב-כג)
ז) רבי מאיר אומר שהמלווה בריבית
אין לו חלק במי שפקד על הריבית (מכילתא דר' ישמעאל משפטים יט)
ח) יברח אדם מאיסור ריבית כשם
שבורח מהנחש (ילקוט מעם לועז ויקרא כה, לד)
ט) המלווה בריבית אינו קם בתחיית
המתים ולא זוכה לעולם הבא (מדרש רבה – שמות לא ו)
י) עוון ריבית – אף ביום הכיפורים
שהוא עומד ובוכה, אינו זז מעבירה זו שאין לה הפסק (הגר"א מעשר, רב אות יג)
יא) עוון ריבית חמור יותר מאכיל חזיר (פלא יועץ ערך
ריבית)
יב) גם אם ישיב את הריבית ויבקש מחילה, יצטרך להתענות 40 יום (אורחות צדיקים – שער התשובה)
ויש עוד
רבים ותקצר היריעה מלהביאם ולא כתבנום כדי להפחיד ח"ו, אלא להראות חומרת
הריבית.
ולא מצאתי
הלכות שנכתבו עליהם כל כך הרבה דברי אזהרה כמו בהלכות ריבית.
ב.
סוגי ריבית
בניגוד למה שחושבים רוב העם, שמכירים הריבית בממון, יש דברים נוספים שבהם עלול לעבור על איסור ריבית. ואלו הם:
א) ריבית בממון
ב) ריבית בחפצים
ג) ריבית במלאכה
ד) ריבית דברים
א) ריבית בממון: נוגע רק במטבע רשמית של המדינה – שקלים
בישראל, דולר בארה"ב, יורו באירופה וכדו'.
במידה שמלווה לחברו 1000 שקלים בארץ ישראל בתנאי שיחזיר
לו 1200 שקלים בסוף השנה, הרי זאת ריבית קצוצה מדאורייתא! כיוון שקצצו את הריבית
מלכתחילה.
ישנן דרכים נוספות שתהא זו ריבית קצוצה. בהן נדון בהמשך.
ב) ריבית בחפץ: כל דבר שמלווה לחברו, חוץ ממטבע המדינה, נחשב כחפץ. כולל דולרים (עפ"י רוב הפוסקים של ימינו)
כל מטבע חוץ שמלווה בישראל – מוצר מזון, זהב, אבני חן וכדו', אסור להלוות בהם תמורת תוספת (בהמשך נביא דיני סאה בסאה)
ג) ריבית במלאכה: לא יעשה מלאכה
לחברו, כדי שאחר יעשה עימו חברו מלאכה קשה יותר.
כגון: יעזור לך לבנות סוכה בתנאי שאתה תעזור לו מחר
לבנות את הסוכה שלו שהיא גדולה יותר., אסור. (אבל אם אמר לו ולא עשה תנאי – מותר).
או אישה האומרת לחברתה: אני אשמור לך על הילדים 4 ימים
שאת נוסעת לחופשה – בתנאי שאת תשמרי לי על הילדים כשאני אסע והיא נוסעת ל-6 ימים –
אסור. אבל אם לא עשתה תנאי – מותר (יורה דעה קס, ט).
ד) ריבית דברים: המברך אדם לשלום בגלל שנתן לו הלוואה – אסור. (אבל אם היה נוהג לברכו לשלום, או שלא מברכו לשלום בגלל ההלוואה – מותר).
או שמכבד בעליה לתורה וכדו' בגלל ההלוואה – אסור. אבל אם היה רגיל לעשות זאת מותר. שניכר שלא בגלל ההלוואה. (יורה דעה קס, יא)
ג.
ריבית קצוצה וריבית דרבנן
א) ריבית קצוצה תחול רק כשקצצו מראש את הריבית. כגון: הלווה 1000 ₪ בנאי שיחזיר 1200 ₪ - כאן ה- 200 ₪ - ריבית שנקצצה מראש.
ב) הרוחת זמן: שהיה צריך להחזיר את ההלוואה ומבקש תוספת זמן והמלווה מסכים להוסיף לו זמן רק אם יוסיף לו תוספת בכסף. גם זה ריבית קצוצה (לפי הרי"ף והרמב"ם זוהי ריבית דרבנן ולפי רוב הפוסקים – ריבית קצוצה מן התורה וכך פוסק השולחן ערוך להלכה (ש"ע סימן קס"ו – ב – עין
ג) אם נתן פיקדון להלוואה ללא ריבית, כגון: פרדס של תפוזים, והמלווה אכל מהפירות בלי לשלם, הפירות שאכל זה ריבית דרבנן.
אבל אם סיכמו שהמלווה יאכל מן הפירות, הרי זה לדעת רוב הפוסקים מדאורייתא. כיוון שקצצו מראש. ויש גם לחוש לדעת התוספות שם, שגם אם לא סיכמו
מראש, שיאכל.
אבל, היה המנהג באותו מקום לאכול מפירות הפיקדון או להשתמש בו, גם זה מן התורה (ונותר בדעת יחיד, אבל ריבית דרבנן זה ודאי).
ד.
שותפים לעבירה בריבית
א) המלווה בריבית עובר ב-6 לאווין (הרמב"ם הל' מלווה ולווה פ"ד הלכה ב) ויש אומרים שעובר גם "בפני עיוור לא תיתן מכשול".
ב) הלווה עובר ב-3 לאווין.
ב) ערב להלוואה שיש בה ריבית גם עובר על איסור ריבית (שו"ע ק"ס ס"א)
ג) גם עו"ד או נוטריון המאשר עסקא או הלוואה שיש בה ריבית – עובר. שהרי הוא כעד.
ד) כל מי שמתווך בין הצדדים –
עובר (ש"ך ק"ס סק"א)
ו) גם מתווך דירה או חנות של שכירות או מכירה, אם יש בתנאי התשלום ריבית – עובר.
ה.
הלוואה לגוי
א) איסור ריבית שייך רק אם המלווה והלווה יהודים (ש"ע ס' קנ"ט ס"א)
ב) מותר לקחת הלוואה מגוי ולשלם
ריבית.
ג) מותר להלוות לגוי בריבית. ויש אומרים שמצווה ו7חייב לקחת ממנו ריבית (משום לנכרי תשיך. אבל אם הגוי חברו או שיש לו טובת הנאה ממנו, מותר לכתחילה.
ד) וכותב הרמב"ם שטוב לא להלוות בריבית כלל, גם לא לגוי (כספו לא נתן בנשך)
ה) מצווה להלוות ליהודי בחינם מאשר לגוי בריבית – ואם מפסיד הרבה, מותר להלוות לגוי.
ה) יהודי שאינו שומר תורה ומצוות
ואפילו מחלל שבת להכעיס, אסור להלוות או ללוות ממנו בריבית ( לעניין הריבית הרי
הוא יהודי לכל דבר – הרמ"א סק"ד)
ו) גם לקראי אסור ללוות ולהלוות
בריבית.
ו.
כספי צדקה
א) כספי יתומים או ארגון צדקה ציבורי, מותר לו להלוות גם ליהודי בריבית דרבנן. אבל בריבית מהתורה אסור (ש"ע ס' ק"ס סע' יח)
ב) אדם הרוצה ללוות כסף מאדם פרטי או גוף פרטי אפילו לצורך צדקה – כגון - להאכיל ולהלביש יתומים, או להכנס כלה – אסור לגמרי גם לא בריבית דרבנן.
ב) מלווה שלוקח ריבית ומתחייב שאת
הריבית יתן לצדקה אסור. גם אם זאת ריבית דרבנן (הרמ"א ס' ק"ס סי"ד)
ז.
אלו שמותרין ואלו שאסורין
להלוות בריבית דרבנן
א) יתום מאב מותר בריבית דרבנן
ב) יתום רק מאם – אסור.
ג) יתומים גדולים שיכולים להתפרנס
לבד – אסור.
ד) יתומים עשירים מותר שלא הבדילו
בין עשיר לעני וכדאי שימנעו.
ה) אלמנה אפילו אין לה במה
להתפרנס – אסור.
ו) חרש ושוטה יש להם דין יתום,
ומותר להלוות את כספם
בריבית דרבנן.
ח.
ריבית בהחזרת מוצר
א) תוספת בכמות – אסורה גם אם השווי בכסף נשאר. למשל – אדם שהלווה לשכנו 4 קילו סוכר ששווים 20 ₪ ובינתיים ירד המחיר ו-5 קילו סוכר
שווים 20 ₪, אסור לו להחזיר יותר בכמות. אלא יחזיר רק 4 קילו.
ב) תוספת באיכות – אסור למי שלווה בקבוק קולהRC להחזיר בקבוק קוקה קולה שנחשב איכותי יותר וגם יקר יותר וכדו'.
ג) מקום שהמחיר בו יקר יותר – אסור לאדם לקנות לחברו פחית שתיה בסופרמרקט ולומר לו כשנגיע למירון תקנה לי אתה. ששם אותה פחית
בודאי עולה יותר.
ד) זמן שהמחיר בו יקר יותר – מי שלווה ק"ג אבוקדו בעונה, אסור לו להחזיר שלא בעונה כיוון שהמחיר יהיה ודאי יקר יותר.
המלצה:
בהלוואת חפץ, טוב שיתנו את
ההלוואה לפי השווי בש"ח במידה וזה בישראל וכך יוכל להחזיר לו לפי השווי.